מאת אורי חרש, מדריך טיולים ברומא ומייסד חברת 'רומא בסט'
רומא, הלא היא העיר הנצחית, היא אחד מהיעדים המבוקשים בעולם לתיירות ולא בכדי. לאורך ההיסטוריה, רומא תמיד הייתה היעד המבוקש ביותר בארץ המגף והאמת שמעבר לאוצרות האומנות שהתאספו בה והמורשת התרבותית המרתקת של האימפריה הרומית, רומא חייבת תודה גדולה גם למזג האוויר ברומא הנוח שהתברכה בו.לא במקרה עונת התיירות החמה בעיר אורכת מחודש מרץ עד חודש אוקטובר (וגם כמובן בסוף חודש דצמבר, לכבוד חגי הנצרות).
עם זאת, רומא באמת הרוויחה מזג אוויר שהוא לפחות סביר במשך כל עונות השנה, עם ממוצע של 20 מעלות במשך היום ובממוצע, רק 84 ימי גשם בשנה, כאשר רובם במהלך החורף וקחו בחשבון שעבור בירה אירופאית, זהו ממש מזג אוויר מדברי. אז מדוע רבים מהתיירים בכל זאת באים גם בחודשי החורף? ראשית אומר כי לעניות דעתי, לפני שאסביר את הסיבות – הם צודקים. ונחזור למדוע: הקסם החורפי של רומא לא יורד מהקסם האביבי האנרגטי והתיירותי שלה.קודם כל, זה באמת סיפוק אדיר לשוטט בעיר עם מגפיים (כיאה לארץ המגף) מבלי לקפוא, ליהנות מהשקט היחסי ברחובותיה של רומא, ולהתפנק על ערמונים חמים. אה, יש גם את העניין הפעוט של להשכיר את חדר המלון בחצי מחיר…
צברתי ניסיון של 9 שנים עם תיירים ישראלים ויש לומר כי אנו, המפונקים למדי לגבי מזג האוויר, חוששים יותר מכל לפני החופשה ברומא מהגשם – הרבה יותר מכייסים בקו 64, נהגי המוניות השובבים, או הקופרטו במסעדות (הלא היא עמלת השירות). בשל כך הוחלט על יצירת המדריך המקוצר הזה, בו אני מציע מספר אפשרויות בילוי נעים ברומא תחת האיום הקשה של הטיפות העוינות, עוכרות חדוות התיירות.
ראשית – אבקש לנצל במה זו לשם ניפוץ מיתוס: לא קיים באמת מצב של 'רומא ביום גשום'. מדוע? כי באופן ידידותי למשתמש, כיאה לעיר התיירות הנצחית, הגשמים ברומא הם למעשה ממטרים שיורדים לסירוגין במשך מספר שעות ולמרבה שמחתכם, בעיקר בשעות הלילה. משמעות הדבר היא כי מבין אותם 84 ימי גשם בשנה, כמעט ואין ימים שלא תוכלו ליהנות בהם משיטוט ברומא תחת מטרייה, נעולים בזוג מגפיים חדשות שרכשנו ברחוב ויה די ג'יובונארי, בסמוך לגטו. מטר קל פה, טפטוף עדין שם, תסמכו עלי עוד לא שמעתי על תיירים או רומאים אסליים שנמסו בגשם. אני אפילו אודה כי כמה מהטיולים הכי מוצלחים שיצא לי להדריך כללו מטריות, מגפיים ומעילים. אני באמת לא איש חורף גדול (אני באמת אוהב לחרוף בארץ), אבל יש מימד ייחודי של אינטימיות בסיורי הגשם וגם קצת אתגר שמתבל את האווירה.
עכשיו שהרגענו את הרוחות, תרתי משמע, תרשו לי לחלוק עמכם 3 אפשרויות ליהנות מהעיר בבוקר רטוב, אפילו אם זכיתם לחוויה הנדירה של מבול.
ארוחה במסעדה טובה, כמו שרק המקומיים יודעים
רבים התיירים שמאמינים כי במסעדה טובה שיושבים בה מקומיים רבים מבטיחה אותנטיות גסטרונומית. אז תרשו לי לנפץ גם את המיתוס הזה… אם אתם מעוניינים ליהנות מהתרבות והמטבח האיטלקי, בעיקר אם מדובר ביום גשם, אני ממליץ לפחות על ביקור אחד בדבר האמיתי ואני מיד אפרט למה. המקומיים טורחים לצאת לאכול לא בשביל להתפוצץ, אפילו לא בשביל לשבוע, אלא פשוט כדי ליהנות מלשבת יחד, לנוח וליהנות ולשעשע עצמם. אם הגעתם עד כאן ואפילו הגשם מעודד אתכם לכך, אולי לפחות פעם אחת פנקו עצמכם במסעדה טובה ותתנסו בלהזמין המנות מהלב. עבור הרומאים, הנוהל של יציאה למסעדה כולל את כל השלבים: אנטיפסטי – הלא היא מנת הפתיחה, אחר כך גם מנה ראשונה, עיקרית ולבסוף כמובן קינוח, שאחריו כמובן מקנחים בקפה וכוסית אמרטו או לימונצ'לו. לא שמעתי באיטלקית מעולם את האמירות המתנצלות של 'לא נשאר לי מקום', או ' די, אני מלאה'. הסוד הוא בעצם לשבת ברוגע. מניחים את שקי השופינג ושקית הפלסטיק ומנטרלים את המחשבה על להזמין רק מיץ תפוזים או לנשנש עוגייה. קודם כל, כדאי להזמין כוס יין טוב, להריץ בדיחה קלה עם אדון מלצר, שבאמת כבר בעניין של לקשקש איתכם, לא מעניין אותו אם אתן מבינים את האיטלקים שלו או לא. המתנה של הגשם בביקור במסעדה היא שיש תחושה שאפשר לקחת את הזמן, הלא גם ככה גשום בחוץ… לכן, לביקור בחודשי החורף ברומא מומלץ להצטייד בשמות של שתיים או שלוש מסעדות לחירום. אם אתם זקוקים להמלצה, תרגישו מאוד בנוח לשאול, או להשתמש דרכינו בהזמנות
מסעדות מומלצות ברומא.
מוזיאון הקפיטולין
בקצה גבעת הקפיטול, השוכנת בלב רומא, ממש בסמוך לפיאצה ונציה, תוכלו למצוא את המוזיאונים הקפיטולינים, הלא הם ה'מוזאי קפיטוליני'. מדובר במוזיאונים הנחשבים להיות הראשונים בעולם כולו. את הרעיון להקים מוזיאון הגה מיכאלאנג'לו, בכבודו ובעצמו וכמובן שהוא הוסיף ועיצב את המבנה עצמו. זהו עוד רעיון מבריק שיש לרשום לזכות גדול אמני הרנסנס הגבוה (הרנסנס, לא האמן). תמצאו במוזיאונים מגוון פריטי אומנות מתקופות ותרבויות שונות: מרומא העתיקה, מהרנסנס והברוק ומהתקופה האטרוסקית. בין היצירות המשמעותיות שמחזיק המקום ניתן לחזות בפסל המקורי של הזאבה המיניקה את התאומים מייסדי העיר, רמוס ורמולוס; פסלו הענק של מרקוס אורליוס העשוי מברונזה (תמצאו גם העתק שלו במרכז הפיאצה הסמוכה למוזיאון); סרקופגים מרהיבים; שרידים אטרוסקים של מקדש ששכן בעבר על ראש הגבעה וכמובן, שרידי פניו, ברכו וידו של הפסל הקולוסיאלי הענק של קונסטנטין הגדול. במוזיאון יש גלריית ציורים נפלאה, בה מרוכז אוסף יצירות של גדולי האמנים מתקופת הרנסאנס והבארוק, ביניהם קארווג'יו, אל גוורצ'ינו ורבים אחרים. כמובן שבפירוש אסור לפסוח על תצפית וכוס קפה ממרפסת בית הקפה במוזיאון, הממוקמת באופן מושלם להשקיף על רומא כולה. אפשר לבנות על לפחות שעתיים – שלוש במוזיאון (פלוס קפה) ובהנחה שבאמת יש גשם אמיתי בחוץ, אפילו הרווחתם שעות המתנה נהדרות עד שיפסיק לרדת (למרות שכפי שכבר צויין, מדובר בפיקציה ישראלית).
לפרטים על שעות הפתיחה, המחירים והוראות ההגעה לחץ כאן.
סיור כנסיות
יש שיגידו שברומא ניתן למצוא יותר כנסיות מקתולים (אולי מדובר באותם אנשים שאומרים שתמצאו ביום ראשון יותר איטלקים במשחקי כדורגל מאשר בכנסיה…). בכל מקרה, מה שבטוח הוא שהכנסיות ברומא יפיפיות ומרשימות מכל הבחינות ויש אינספור כאלו. למי שאינו מרגיש מנוע מבחינה דתית להיכנס להיכל קודש נוצרי, טיול בין כנסיות הוא אפשרות מרתקת ונפלאה לימי גשם, בהם גם הרחובות פקוקים ברכבים. ניתן להתחיל את הסיור בפיאצה דל פופולו, בכנסיית סנטה מריה דל פופולו. בכנסיה ניתן למצוא את ציוריו המדהימים של קארווג'יו ופסליו של ברניני הגדול. מכאן אפשר להתהלך לאורך ויה דל קורסו, חשוב כמובן גם לבקר בכמה חנויות במהלך ההליכה (למכורי השופינג: תירוץ טוב להיכנס הוא שמדובר בסך הכל בתמיכה בקהילה היהודית הטריפוליטאית, אשר רבות מהחנויות בבעלות חבריה). לצד החנויות, מי היה מאמין, יש ברחוב מספר כנסיות שבאמת שווה להציץ בהן. נקודת סיום מצויינת לסיור הכנסיות שלנו היא כנסיית סן לואיג'י די פרנצ'זי. בכנסייה שלוש יצירות נפלאות של גדול אמני הבארוק שכבר הזכרתי בעצם קודם לכן, מדובר במיכאלאנג'לו מרסי, הלא הוא קארווג'יו (תגידו תודה גדולה, שני מיכאלאנג'לו יכלו להיות כבר יותר מדי). הכנסיה מהודרת ושופעת הוד. אני מעיז לומר שציוריו של קארווג'יו השוכנים בכנסייה הם מהיפים שצייר בחייו.
סיכום קל: יש שפע של אפשרויות שרומא מציעה לימים גשומים נפלאים. והעיקר, והעיקר, לא לפחד כלל (מהגשם). אם עדיין תפחדו לצאת לבד, אצא איתכם לסיור בכיף גדול ואראה לכם את חינה של העיר שלא אובד כלל, גם תחת איומו של מטר חולף.