בטח כבר התכוננתם ותכננתם את הטיול שלכם ברומא עם המשפחה או בן/בת הזוג וקראתם המון באינטרנט על רומא למטייל במדריכים עם תמונות מגרות. כבר סגרתם על טיסה זולה ועל מלון שחברים המליצו וברור שסימנתם במפה איפה הפיצה הכי טובה, או הגלידרייה הראשונה ברומא. ארגנתם את ימי החופש מהעבודה מראש, אומרים שמזג האוויר צפוי להיות טוב, הקיצר – הכל מוכן, עכשיו נשאר רק לעשות חיים… אז זהו, שלא. ממש לא. אפילו אעיז לומר שהשמטתם את המשימה החשובה ביותר (לא, אני לא מתכוון למיימיה או לשק מצב הרוח הטוב). זוכרים מה אומרים על רומא? בטח לא שמעתם את האמרה ממנו, אבל מיגואל סרוונטס הגה אותה לפני מאות שנים והיא עדיין כל כך תקפה: ברומא התנהג כרומאי. סרוונטס לא היה פראייר, כבר אז הוא הבין שבשביל להפיק את המיטב שיש לרומא להציע, יש ללמוד ממנהגי המקומיים, ופשוט לנהוג כמוהם. במשך השנים בהן אני חי כאן ברומא, למדתי את השיעור החשוב הזה על בשרי. מתוקף כך אני מרגיש בנוח להדגיש: אם תרצו ליהנות מטיול ברומא באמת, תיאלצו לחשוב קצת על האמרה הזו לפני ובזמן החופשה ברומא ואפילו לעשות קצת שיעורי בית.
עם זאת, אל דאגה – אני פה בשביל לעזור. במי שחי ברומא ומדריך בה מטיילים מזה שנים, גיבשתי כמה טיפים למטיילים ברומא שמעוניינים לקחת את החופשה והחוויה בעיר הנצחית רמה אחת מעלה, מסיור תיירים לחוויה מרחיבה ואותנטית. להלן רשימה קצרצרה שתיתן לכם מושג כללי לגבי קודים התנהגותיים בטיול ברומא, שיקרבו אתכם למקומיים ויחסכו לכם הרבה כסף, דקות יקרות, בושות, ייאוש וכו'…
נתחיל בזירה חשובה ביותר – בתי הקפה:
מתי וכמה?
כבר קרה לי לא פעם שהזמנתי מטיילים ברומא לכוס קפה וקיבלתי את התשובות: "אני לא מת על קפה", "שתיתי כבר בבוקר", "אולי אחר כך, עכשיו לא בא לי" וכדומה. זאת הבמה להבהיר שברומא הקפה הוא באמת רק תירוץ, ותירוץ איכותי ביותר. אם כך, זה לא באמת משנה אם כבר הסתובבתם ואתם עייפים, או אם קמתם לא מזמן, או אם אתם בעניין של עוד קפה, או אם סתם בא לכם לחוות עוד ואריאציה של קפה ברומא, לא צריך סיבות! תרגישו חופשי, רומאים לא צריכים סיבה לשתות קפה. רומאי מהשורה ילגום במהלך היום כ 4 - 6 כוסות אספרסו בממוצע. הפסקת הקפה עבור המקומיים היא הזדמנות לפטפט עם מכרים וחברים, מפגש חפוז של כמה דקות שגם עבור הקתוליים שבהם יש בו מן הקודש. במהלך הריטואל המקומי יחליף מילה או שתיים עם בעל הבית, אשר בדרך כלל יכין את הקפה בעצמו (בקרת איכות). הרומאי שלנו יקרא קצת בעיתון ויקשקש קצת עם עוברי האורח, אל תצפו לשיחות עומק – בד"כ מדובר בשיחות בטלה על טוטי או אולי ברלוסקוני, אשר תופסות נפח למשך כמה דקות ומתפוגגות בלגימה האחרונה, כי צריך להמשיך את היום (עד הקפה הבא).
בשולחן או בבר?
פה ברומא יש הבדל בין הקפה בשולחן לקפה בבר. ראשית, ההבדל הוא במחיר: קפוצ'ינו בבר עולה כ 1.50 אירו ואספרסו עולה כ 80 סנט, לעומת זאת בשולחן המחיר יכפיל או ישלש עצמו. בבר יש לשלם קודם בקופה ולגשת לאיש מכונת הקפה עם הקבלה. כאן בבר שותים בעמידה כמובן. אם אתם מעוניינים בשולחן פשוט התיישבו והמתינו עד שיפנה אליכם המלצר. אל תתביישו לסמן שאתם מחכים לשירות אם עברו יותר מכמה דקות (יכול מאוד לקרות…).
איך להזמין 'הפוך'?
קודם כל בואו נדבר על המונח הבסיסי: מי שיזמין 'קפה' יקבל אספרסו. לעומת זאת, מי שיזמין 'מקיאטו' ייתקל במבטים תמוהים, הרומאים יחשבו שאתם סתם מבולבלים. המונח המדוייק הוא 'קפה מקיאטו'. אם תרצו קפוצ'ינו תוכלו לומר פשוט 'קפוצ'ינו', ואם תרצו להרגיש בעניינים אפשר להשתמש בסלנג ולבקש 'קפוצ'ו'. עם זאת, אל תחשבו שהנושא הזה פשוט: קפוצ'ינו מיועד לבוקר, חלילה לא לצהריים, זהו טאבו שהאיטלקים יחששו להתנגד לו. כנאה שבסיס הנוהג הוא בטענה שחלב טוב רק לבוקר וזה לא בריא להמשיך לשתות אותו במשך היום. נו, אז מה אם בכל זאת אני רוצה 'הפוך'?! התשובה שלי היא לצערי, שאתם בבעיה. זהו קפה שלא נוהגים לשתות כאן וכאמור, איטלקים הם עם שמרן למדי, גם הקפה הוא סוג של דת. תוכלו לבקש אופציות חלופיות כמו 'גרנדה קפוצ'ינו', או 'לאטה מקיאטו', או אם תרצו – 'קפה לאטה פורטה' (זהירות, חזק). עם זאת, יש להודות כי אני בקושי זוכר מקרים בהם המטיילים מישראל ביקשו 'הפוך' וההזמנה התקבלה בברכה, כך שלא כדאי לצפות לקפה מהבית, די הפוך על הפוך…
המלצות על מסעדות ברומא
אחד הגורמים המשמעותיים שהביאו את איטליה להיות יעל תיירות כל כך מוצלח הוא המטבח האיטלקי, שאין צורך להרחיב עליו בכתיבה יותר מדי. עם זאת, מי שמטייל קצת יודע שתייר שמחפש מסעדה מחוץ לסביבת המחייה הטבעית שלו די יורה באפילה. כשתשאלו "איפה המסעדה עם האוכל הכי טוב?", איפה הגלידרייה או הפיצה הטובה בעיר?", "איפה יש אוכל זול וטוב?", "מה שעות הפתיחה של המסעדה?", "איך אדע שלא סידרו אותי?", "איפה הרומאים אוכלים?" וכו', כנראה שלא תקבלו תשובות. אז מה לעשות? בדרך כלל התיירים פשוט מתיישבים במקום שנראה נחמד, או סתם כשהיו רעבים או גמורים והופיעה לנגד עיניהם מסעדה כלשהי. המקומיים מכירים את הנוהל, ועם השנים הם תורגלו ולמדו כיצד להשוות בין אוכל סביר, טאץ' שירותי איטלקי – ובין המזומן הרב שמשאיר מאחוריו התייר שלנו. לכן חשבתי שחשוב לקבץ מניסיוני כמה טיפים, שאולי יצליחו למנוע את עוגמת הנפש (גם לנפש אך גם לכיס).
קופרטו
זהו בדרך כלל השלב בו תייר מרגיש שסידרו אותו, עם קבלת החשבון. המשפט הנפוץ הנלווה לפניית התייר הזעופה למלצר הוא "אבל לא אכלתי קופרטו!". אם כן, חברים – קופרטו, לצערכם, לא אוכלים. זוהי המצאה מבריקה תוצרת איטליה המאפשרת למקום לגבות בין 2 ל 3 אירו על כך שישבתם במסעדה (לשמחתכם, זה כולל גם חימום כסא, גם שימוש במפיות, עלות כיבוס המפה אחרי הלכלוך שלכם, ניקיון הכלים ועוד). גם אם תזמינו מים בלבד (אבל זו כבר קפיצה לטיפ השני), הקופרטו יתווסף במחיר. השיטה מקובלת כמעט בכל מסעדה איטלקית, על אחת כמה וכמה מסעדות תיירים, לכן גם אם לא יצא לכם לאכות קופרטו, כשתתוודעו אליו לראשונה סביר להניח שתרגישו שאכלתם אותה…
מים
ברומא זורמים מי המזרקות כל יום בשנה. מקורות המים בנביעות המזרימות את המים לעיר כבר אלפי שנים באמצעות אקוודוקטים, אמות המים. מי הברז ברומא נפלאים, אך עם זאת אין זה מקובל לבקש במסעדה קנקן מים. האמת היא שמעולם לא ראיתי מקומי שמבקש במסעדה מי ברז. לא ברור אם העניין הוא מנהג או פוזה, בכל מקרה כשהמלצר יעלה את השאלה – 'לשתות?' ('דה ברה?'), ותענו מים, הוא מיידית ישאל – 'מים עם או בלי גז?' ('אקווה קון גאס או סנצה גאס?'). חסכו לעצמכם מבוכה ומרמור, אל תנסו בכלל לבקש מי ברז. פעם אחת החלטתי להסתכן והמלצר ענה שבמסעדות רומאיות זה לא חוקי לתת ללקוח מים מהברז.
מוצרלה
מוצרלה היא כנראה שיא האיטלקיות בגבינות, אבל חשוב להבחין: יש מוצרלה ויש מוצרלה… באופן מוצדק ביותר, מוצרלה די באפלו היא המוצרלה הנחשבת מכולן והיא כמובן עשויה מחלב באפלו. מוצאה הוא נאפולי והיא נחשבת, ושוב – בצדק רב, כמעדן עילאי. תוכלו להבחין בקלות בהבדל בינה ובין מוצרלה פשוטה והבדל נוסף שתבחינו בו הוא שהמוצרלה די באפלו פחות שכיחה ויותר יקרה. אז מה תמצאו במסעדות הרומאיות? בהרבה מקרים מוצרלה העשויה מ80% חלב בקר ורק 20% חלב באפלו. השם כמובן עדין יהיה 'מוצרלה די באפלו'… לכן, אנא היזהרו, אפילו לרומאי מקומי לא קל להבחין רק ממבט בכדור גבינה שמנוני, דרוש מומחה כדי להבין במבט ראשון האם מדובר בדבר האמיתי. אני רק אזרוק לכם פיסת מידע קטנה שאולי תעזור: הרבה יותר קשה למצוא את המוצרלה די באפלו בחודשי הקיץ, כך שאם הגעתם בעונה החמה אולי כדאי לוותר על חלום המוצרלה היוקרתית. עוד טיפ קטן ואולי הסבר לכך שהמוצרלה היא מאכל חורפי: מוצרלה מוגשת בטמפרטורת החדר, היא אינה נשמרת במקרר ובחורף נוהגים לשטוף אותה לפני ההגשה במים חמים.
טיפ
תשמחו לשמוע שברומא ובאיטליה בכלל לא נותנים טיפים. לא במסעדה, לא במונית ולא לחופף במספרה. תהנו מהעובדה הזו, אם כבר עבדו עלינו עם עניין המים והקופרטו, לפחות השווינו בחיסכון הטיפים… הנוהג הכי קרוב לכך הוא לעגל את האגורות (ה'ספיצ'י') כלפי מעלה ולהשאיר אירו, אולי שניים בשביל ההרגשה הטובה.
לעוד טיפים לרומא, המלצות והזמנות של מסעדות ברומא.
